המפגש בין ביולוגיה אנושית לטכנולוגיה מתקדמת מספק הצצה לעתיד שפעם היה נחלת המדע הבדיוני בלבד. נוירלינק (Neuralink), חברת הנוירוטכנולוגיה שייסד אילון מאסק, ניצבת בחזית התחום הזה, ומפתחת ממשקי מוח-מחשב (BCIs או ממ"מ) בעלי פוטנציאל לחולל מהפכה בטיפול במצבים נוירולוגיים. בעוד שהטכנולוגיה עדיין בחיתוליה, הסיפורים האישיים של המשתתפים הראשונים בניסוי מספקים תובנות עוצמתיות לגבי השפעתה. עדות מרתקת כזו מגיעה מבראד סמית', ששיתף את חווייתו כאדם השלישי, והראשון עם ALS, שקיבל את שתל הנוירלינק.
בראד סמית': נקודת מבט של חלוץ
בסרטון שפורסם ובו פירט את חווייתו, בראד סמית' מציג את עצמו לא רק כמקבל שתל נוירלינק, אלא כאדם הראשון עם טרשת אמיוטרופית צידית (ALS) והאדם הראשון שאינו ורבלי המשתתף בניסוי. ALS, כפי שמסביר בראד, היא מחלה הרסנית שהורסת בהדרגה נוירונים מוטוריים, ומובילה לאובדן שליטה בשרירים בעוד התפקודים הקוגניטיביים נותרים ללא פגע. עבור בראד, משמעות הדבר היא תלות מוחלטת במכונת הנשמה ותנועה אפשרית רק בעיניים. לכן, התקשורת תלויה לחלוטין בטכנולוגיה מסייעת.
לפני נוירלינק, בראד השתמש במערכת שליטה באמצעות מבט עיניים. למרות שהייתה "נס טכנולוגי" בפני עצמה, הוא מצא אותה מתסכלת, וציין שהיא עבדה בצורה הטובה ביותר בסביבות חשוכות, והשווה את עצמו בהומור ל"באטמן הכלוא במערה". שתל הנוירלינק, לעומת זאת, הציע לו חופש חדש. הוא מדגיש את היכולת להשתמש במחשב שלו ללא תלות בתנאי התאורה, מה שמאפשר לו לצאת החוצה בחופשיות רבה יותר.
הקריינות של בראד עצמה היא עדות להתקדמות טכנולוגית – זהו קולו המקורי, ששובט באמצעות בינה מלאכותית מהקלטות שנעשו לפני שמחלת ה-ALS גזלה ממנו את יכולת הדיבור. הוא משתמש בממשק המוח-מחשב (BCI) של נוירלינק כדי לשלוט בסמן העכבר ב-MacBook Pro שלו, מה שמאפשר לו לערוך את עדות הווידאו – ייתכן שזהו הסרטון הראשון אי פעם שנערך באמצעות BCI. רמת שליטה זו מסמנת צעד גדול קדימה בשיקום האוטונומיה הדיגיטלית.
כיצד נוירלינק עובד: ההסבר של בראד
בראד מציע הסבר ברור וידידותי למשתמש על אופן פעולת מערכת הנוירלינק עבורו:
- השתל: התקן בגודל של כחמישה מטבעות קוורטר אמריקאיים המוערמים זה על גבי זה מושתל בקליפת המוח המוטורית, האזור במוח השולט בתנועה. הדבר כלל החלפת פיסה קטנה מהגולגולת שלו.
- סיבי אלקטרודות: רובוט כירורגי מחדיר בקפדנות 1,024 סיבים דקיקים במיוחד, שכל אחד מהם מכיל אלקטרודות, לעומק של מילימטרים ספורים לתוך רקמת המוח, תוך הימנעות קפדנית מכלי דם כדי למזער דימום.
- קליטת נתונים: אלקטרודות אלו קולטות את האותות החשמליים (ירי נוירונים) הקשורים לכוונות תנועה, ולוכדות נתונים אלה כל 15 מילישניות. בראד מתאר את הנתונים הגולמיים כנראים "כמו בסרט מטריקס".
- עיבוד אותות: השתל משדר את הכמות העצומה הזו של נתונים גולמיים באופן אלחוטי באמצעות בלוטות' למחשב MacBook Pro מחובר.
- פענוח באמצעות AI: אלגוריתמים מתוחכמים של בינה מלאכותית במחשב מעבדים את האותות, ומבחינים בין אותות התנועה המכוונים של המשתמש לרעשי רקע. באופן מכריע, בראד מדגיש שהמערכת מפענחת את *כוונתו להזיז* את הסמן, לא את מחשבותיו או את המונולוג הפנימי שלו.
- שליטה בסמן: הכוונה המפוענחת מתורגמת לתנועה בזמן אמת של סמן העכבר על המסך.
אימון וחווית משתמש
הפיכת המערכת לאינטואיטיבית דורשת אימון וכיול:
- אימון ראשוני: בראד אימן את המערכת באמצעות משחק פשוט שבו הוא מזיז את הסמן ל"בועות" על המסך. בועות צהובות דורשות ריחוף מעליהן, בעוד שבועות כחולות דורשות לחיצה (קליק).
- מציאת בקרת השליטה הנכונה: בתחילה, הצוות ניסה לפענח כוונות תנועה של היד, אך הדבר התברר כלא יעיל עבור בראד. באמצעות מיפוי קפדני של אותות מוחיים לניסיונות תנועה, מהנדסי נוירלינק גילו ש*כוונות תנועת הלשון* של בראד סיפקו את האות הטוב ביותר לשליטה בסמן, ו*כיווץ לסתות* היה אופטימלי ללחיצה. בראד מציין ששליטה זו הופכת לתת-מודעת עם הזמן, בדומה לשימוש בעכבר פיזי.
- מדד ביצועים (Webgrid): נוירלינק משתמשת במבחן הנקרא Webgrid כדי לכמת את הדיוק והמהירות של פענוח הכוונה, הנמדדים בסיביות לשנייה (BPS). בראד הגיע לציון שיא של 5 BPS, שיפור משמעותי לעומת פחות מ-1 BPS שחווה עם טכנולוגיית השליטה במבט.
- המיקסר (The Mixer): כלי תוכנה המאפשר כוונון עדין:
- תיקון הטיה (Bias Correction): מתקן סחיפה טבעית בשליטה בסמן הנגרמת על ידי האותות המשתנים ללא הרף במוח – תכונה ששופרה באמצעות משוב אנושי, בניגוד לאפשרויות בניסויים מוקדמים יותר בבעלי חיים.
- מהירות, חיכוך, החלקה (Speed, Friction, Smoothing): שולטים במהירות ובחלקות תנועת הסמן.
- קשיחות הקליק (Click Stiffness): מתאים עד כמה מכוונת צריכה להיות כוונת ה"קליק".
- כלי תקשורת:
- מקלדת נוירלינק (Neuralink Keyboard): מקלדת וירטואלית המותאמת לשימוש עם BCI, כולל טקסט חזוי.
- לוחות מקשים מותאמים אישית (Custom Keypads): בראד משתמש במקלדת הנגישות של ה-Mac כדי ליצור לוחות מותאמים אישית עבור קיצורי דרך נפוצים (העתק, הדבק, בטל וכו').
- "מקום חניה" (Parking Spot): תכונה שבראד ביקש, המאפשרת לו "להחנות" את הסמן (על ידי הזזתו לפינת המסך) כדי שלא יפריע כשהוא צופה בסרטונים או נח. זה היה חיוני מכיוון שבניגוד למשתתפים קודמים, הוא לא יכול היה להשתמש בפקודות קוליות כדי להשהות אותו.
- עוזר צ'אט מבוסס AI: כדי לגשר על הפער בין מהירות המחשבה למהירות ההקלדה, בראד משתמש באפליקציית צ'אט. היא מאזינה לשיחות ומשתמשת בבינה מלאכותית (שבראד מתייחס אליה כשימוש ב-ChatGPT ובשיבוט AI של קולו) כדי לייצר אפשרויות תגובה רלוונטיות במהירות. הוא משתף דוגמה משעשעת שבה האפליקציה הציעה לחבר שחיפש רעיונות למתנה לחברתו אוהבת הסוסים "לקנות לה זר גזרים".
הסרטון של בראדפורד ג'י סמית' על חווייתו עם נוירלינק
נוירלינק: החזון הרחב והסטטוס הנוכחי
המטרה הכוללת של נוירלינק היא ליצור ממשק מוח-מחשב בעל רוחב פס גבוה, בטוח ואמין. החברה, שנוסדה על ידי אילון מאסק, שואפת תחילה לשחזר יכולות כמו תקשורת ושליטה בסביבה עבור אנשים עם שיתוק חמור. שאיפות ארוכות טווח יותר כוללות פוטנציאל לטיפול בעיוורון, חירשות והפרעות נוירולוגיות אחרות, ואולי אף הרחבת יכולות אנושיות.
המערכת כוללת את שתל ה-N1 (ההתקן במוח) ואת הרובוט הכירורגי R1 שתוכנן להשתלה מדויקת וזעיר-פולשנית. החברה התמודדה עם ביקורת על פרוטוקולי הניסויים שלה בבעלי חיים לפני שקיבלה אישור מה-FDA לניסויים בבני אדם, המכונים מחקר PRIME (ממשק מוח-מחשב מושתל רובוטית במדויק), שהחל בשנת 2023. נולאנד ארבו היה המשתתף הראשון שהתפרסם בציבור, והדגים משחקי מחשב ושליטה במחשב מוקדם יותר בשנת 2024. עדותו של בראד סמית' מוסיפה נדבך אנושי חיוני נוסף להתפתחות הטכנולוגיה.
השפעה ועתיד
סיפורו של בראד סמית' הוא המחשה עוצמתית לפוטנציאל של נוירלינק. מעבר למפרט הטכני, מדובר בשיקום הקשר, העצמאות והתקווה. הוא מדבר באופן מרגש על האופן שבו הטכנולוגיה העניקה לו "חופש, תקווה ותקשורת מהירה יותר". הוא רואה את השתתפותו, שהתאפשרה בזכות מעבר לאריזונה שם הקימה נוירלינק אתר, כחלק מתוכנית גדולה יותר, המאפשרת לו לתרום למשהו שיכול לעזור לרבים אחרים.
תוך שהוא מודה ש"ALS זה עדיין ממש מבאס", בראד מדגיש את ההשפעה החיובית על חייו – האפשרות לעבוד עם צוות נוירלינק, שיפור יכולתו לתקשר וחיזוק הקשר שלו עם אשתו, טיפאני, שלה הוא נותן קרדיט כחלק חיוני ממסעו. חווייתו מדגישה את האופי האיטרטיבי (המתפתח בשלבים) של פיתוח ממשקי מוח-מחשב, שבו משוב המשתמשים מעצב ישירות תכונות כמו "מקום החניה".
מסעו של בראד סמית' עם נוירלינק מדגיש את המשמעות האישית העמוקה של טכנולוגיה מתפתחת זו. בעוד שאתגרים עדיין קיימים והדרך ליישום נרחב עוד ארוכה, חווייתו מספקת דוגמה מוחשית לאופן שבו ממשקי מוח-מחשב יכולים לשפר באופן דרמטי את איכות החיים של אנשים המתמודדים עם מגבלות פיזיות חמורות, ובכך לגשר באמת על הפער בין התודעה למכונה.
